היום הראשון לספטמבר, יום החזרה של ילדינו לבית הספר שוחררה ידיעת יח"צ מטעם משרד ראש הממשלה שאדון בנימין נתניהו התחיל ברשתות חברתיות ופתח ערוץ רשמי ביו-טיוב, טוויטר ופייסבוק. למיטב זכרוני, אני בטוח שאתם גם זוכרים. את אותם חשבונות הוא הזניח לאחר הבחירות.מה גרם לפריים מיניסטר נתניהו'ס לחזור ולהוציא הודעת יח"צ מסוג זה?

בהצהרה ששחרר אתמול משרד ראש הממשלה: "אנו רואים ברשתות החברתיות כלי חיוני יותר מאי פעם שמסייע בדיפלומטיה הציבורית ובקשר עם האזרחים, לספק להם מידע מעודכן"

האם בעקבות שיחות השלום שמתחילות היום, החליטו חברי הלשכה של ראש הממשלה להוציא הודעה רשמית, על השימוש ברשתות חברתיות ככלי לחשיפת המסר.
לאן זה יתפתח מכאן? או ששוב מנצלים את המדיום לתקופה קצרה ליצירת שיח ויזניחו אותנו בעתיד!

עם דילמהבוי סטייל אובאמה גירל וידאו, הבחירות בברזיל חזק במדיה החברתית. שני המתמודדים העיקריים לרשת את הנשיא דה סילבה מתעניינים בטוויטר, פייסבוק, אתרי אינטרנט שיוצרים תרומות והשבוע נערך הדיון הפוליטי האינטרנטי הראשון למסע בחירות זה.

בעוד שהטלויזיה המדיום החזק במדינה הדרום אמריקאית עם 190 מיליון תושבים, האינטרנט הולך וגובר ומייצר את דריסת הרגל הראשונה שלו במעמד הבינוני עם קניית המחשב הראשון. שני המתמודדים מנסים להטמיע את השימוש של פורמט אובאמה בקמפיין שלהם: לארגן תומכים ולאסוף תרומות. הוידאו של דילמהבוי היכה כבר מעל 250,000 צופים וסיפק אתנחתא קומית ראשונית לבוחרים בברזיל.

שימושי הטוויטר של המתמודדים צופים נתונים שונים מהסקרים במדינה הלטינית המתמודד שמפסיד לפי הסקרים מוביל בכמות העוקבים עם מעל 370,000 בעוד המתמודד השני עם 170,000 עוקבים.

המקטרגים הברזילאים טוענים כי הציבור הברזילאי לא ימיר את הפעילות הדיגיטאלית שלו לתמיכה של ממש בעולם האוף ליין. בסקר שנערך בברזיל רק 7% מהתושבים מקבלים את המידע מהאינטרנט בעוד בארצות הברית 20%.

שני הצדדים עדיין לומדים את כלי השימוש והרגלי הפעילות החברתית, אבל נראה כי גם במדינות הלוקות בחסר באמצעי תקשורת דיגיטאליים נראה כי המדיה החברתית בדרך לכבוש את הפעילות הפוליטית והקשר עם האזרח.

מאז אובאמה, אובאמה גירל ואובאמה FLY ניתן לחשוב כי כל בחירות יקחו חלק עיקרי במדיה החברתית וזה תנאי הכרחי במסע לעבר הנשיאות \ מייורשיפ וכדומה. באוסטרליה מעל 9 מיליון משתמשים רשומים בפייסבוק ומיליון מאה אלף אוסטרליה מצייצים: טוויט, טוויט, טוויט, טוויט…

אבל בבחירות הנוכחיות: אובאמה סושיאל טרנד לא יתמנף בקרב האוסטרלים. נכון, אתרים רבים עוקבים אחר הטרנדים סביב הבחירות באוסטרליה: BuzzElections, The Social Elections – מחוללי באזז ושיח ברשת אך לא בצורה שמשלבת ויראליות. הפעלת הבוחר- ההנעה לפעולה למרות כל האתרים והאינפורמציה הנהדרת שהם מספקים פשוט לא עובדת. האנשים סביב התופעה הם אילו אשר מגדירים את עצמם "מומחי מדיה חברתית" אך הם לא הבוחר הממוצע כלל.

השבוע העליתי דיון בטוויטר האם דיון פוליטי אמיתי יכול להתקיים ברשת? האם יש אפשרות לשנות את דעתו של בוחר מתנדנד ולהשפיע עליו דרך המדיום החברתי דיגיאטלי? הבוחר הממוצע עדיין מסתמך על צהובונים, טלויזיה, רדיו ודעת קהל הסובבת אותו. בנוסף לכך הפוליטיקאים לא בארץ ולא באוסטרליה באמת עושים פעילות מדיה חברתית שמספקת את צרכיהם של אלו הרוצים לקחת חלק בדיון ובשיח הציבורי במרחב הדיגיטאלי. אומנם אני לא מצפה מראש הממשלה או שר הביטחון שיתחיל להשתמש בטוויטר או בפייסבוק בעצמו, אבל היועצים שלו והדוברים שלו יכולים פעם ביום לתת מענה ולא להסתפק בפעם בחודש.

בנוסף לכך הפעילות מדיה חברתית בתחום המדיני – פוליטי יכולה להתמנף אך ורק בזכות אופי המדינה. מדינות בהם הבחירות הן אפקט שולי אשר דואג למספר אנשים לזכויות על רכב, משכנתא והשכלה ואין באמת שיח קריטי סביב מי האיש שיעמוד בראש המדינה. האיכפתיות של אותם בוחרים מעטה ולכן אינם שמים גדש על האפשרות לייצר אינטראקציה עם נבחרי הציבור האופציונאליים.

אני לא טוען שמדיה חברתית לא רואה צמיחה בפאן החברתי. צומחות חברות אזרחיות במרחב הדיגיטאלי, עמותות מתחזקות בעזרתה, אנשים מתחברים ומתקשרים זה עם זו על נושאים פוליטיים אך אנחנו עדיין לא שם… איפה זה שם, קשה להגדיר. אבל ברגע שנראה הבשלה של המדיה החברתית בדיון הפוליטי וכתוצאה מכך נדע שאנשים שינו את דעתם בעקבות סטאטוס בפייסבוק נדע שהגענו לשם.. בינתיים קיפ טוויטינג

על פי סקר שנערך לאחרונה, 40% מהאוכלוסייה מאמינים שאנשים יכולים להגדיל את הכוח הפוליטי שלהם באמצעות מדיה מקוונת. לפיכך אקדמאים טוענים במחקריהם כי אנשים בחברות מערביות בעלי אוריינטציה טכנלוגית גבוהה יותר יצליחו להשיג השפעה רחבה יותר במגזר הפוליטי. השאלה היא האם האינטרנט יספק התערבות אנושית דמוקרטית יותר בעתיד?

האינטרנט מספק תפקיד מרכזי במתן חברה שיוויונית המעודדת השתתפות בפיתוח. הדור הצעיר הרבה יותר פתוח להביע את דעותיו הפוליטיות בפורומים ואתרי דעה למינהם בגלל היכולת הטכנלוגית הגבוהה שהם רוכשים מגיל קטן. לדור הצעיר, יש הזדמנות לעסוק בדיונים אקדמאיים יותר עם פרופסורים ומרצים במכללות השונות. האם האינטרנט יוכיח את השימוש במונחים של חינוך הדור הצעיר לעתיד טוב יותר. האינטרנט החברתי הרחיב את הזהות של האזרחים הצעירים ככוח עבודה פעיל יותר עם רצון רב ללמוד על המערכת הפוליטית המקומית.

האם בעתיד אנשים ללא ידע טכנולגי בסיסי יצליחו לייצר שיח? האם התרבות שלנו צריכה להתאים את עצמה בהתאם להתפתחות הטכנלוגית בת זמננו?

אם בעבר חופש הביטוי שלנו היה נשלט בידי משטרים טוטאליטריים למינהם או לפי חוקים והגדרות ברורות למה מותר לנו ומה אסור. נראה כי אנחנו מתקרבים אל עידן חדש שחופש הביטוי יתעצב על ידי עורכי דין וקובעי החלטות בחברות טכנלוגיות כגוגל, פייסבוק, טוויטר וכדומה.

בתקופה האחרונה נראה כי האתרים הגדולים לוקחים על עצמם אחריות בכל הנוגע לחופש הביטוי שלנו: להסיר סרטונים מיו-טיוב על דעת עצמם,להוריד ממנועי חיפוש עדכוני סטאטוס ולחסום גישה לעמודי תמיכה פוליטית בפייסבוק. אפשרות חופש הביטוי משלבת בתוכה את החוקים המדויקים שעושים ממשלות וארגונים בנוגע לשימוש של פקידי הממשל, אנשי צבא והאזרחים שלהם במדיה חברתית. בתקופה בה אנחנו רואים סרטוני חיילים רוקדים ברחובות, או סרטוני תעמולה של חיילים כנגד גוף כזה או אחר. מי האיש שאמור להחליט? הממשלה, או האתרים עצמם?

בתקופה האחרונה יש שיח רחב סביב "הכפתור האדום" שאובאמה חושב לייחס לעצמו. כפתור שיכול לסגור את האינטרנט במצב חירום בכל עת. האם אותו כפתור יכול להחליט להסיר דברים מסויימים מהרשת? האם הוא ישפיע על חופש הביטוי שלנו כאזרחי המדינה הווירטואלית?

מי יחליט על עתיד ההתנהגות החברתית שלנו במדיה החברתית ועל הדרך בה אנחנו מתבטאים: הממשל, בעלי האתרים והרשתות החברתיות או ארגון חדש שיקום שינהל את עתיד האינטרנט כמדינה ווירטואלית תומכת יושביה?

לפני מספר חודשים הפנטגון קבעו כי הצבא האמריקאי לא מצייץ והדוד סאם לא מרשה להתפקד ב140 תווים. סוף סוף הפנטגון יצרו מסמך רגולטרי לפעילות מדיה חברתית באופן פורמאלי.

הדוח (PDF להורדה) בא בטיימינג נכון מאוד בעקבות גל השימוש בקרב פוליטיקאים ואנשי ציבור במדיה החברתית. יתרה מכך פקידים ממשלתיים התחילו יותר ויותר להשתמש בטוויטר, יו-טיוב בעוד שפייסבוק נהפך מזמן לנחלת הכלל.צבא 2.0 או אפשר לומר צבא דיגיטאלי מחזיר אותי למאמר שכתבתי לפני מספר חודשים על האם המדיה החברתית תגדיר מחדש את הערך של ניצחון צבאי.

המדיניות החדשה מאפשרת לפקידי ממשל ולאנשי צבא להיכנס בזמן שהותם בתפקיד למגוון רחב של הספקטרום החברתי הדיגיטאלי לאתרים מסוג רשתות חברתיות, אתרי הוסטינג של וידאו ותמונות וגם בלוגים ופורומים. בנוסף לכך הדוח מספק לבכירי ממשל ומפקדים לתת הנחייה מגבוה לפני אירוע ממשלתי או פעולה צבאית לאסור על השימוש במדיום הזה ולחסום את הגישה לאתרי המדיה החברתית מתוך המערכת האינטרנטית הפנימית של הפנטגון.

ה"כפתור האדום" מעלה את הפולמוס החוזר בקונגרס האמריקאי האם חשוב לספק לנשיא את היכולת לכבות את האינטרנט במצב חירום.

המדיניות החדשה תאפשר לפקידי הממשל ולחיילים לתקשר עם המשפחות שלהם בחו"ל, אי אפשר לדעת כרגע עד כמה יעיל הדוח הפורמאלי ונצטרך לעקוב אחר הפעולות בצורה הפרקטית אבל לנסח חוקים והגדרות מדויקות זה תמיד יעיל.

המדיה החברתית כבר מזמן לא טרנד והפכה לדרך חיים בעידן האינטרנט. בקרב הפוליטיקאים יש גל של התחדשות ונראה כי הרצון של הפוליטיקה לצמצם את הפערים ולעלות את המודעות מעלה את היצירתיות בקשר בין הפוליטיקה למדיה החברתית לשיאים חדשים.

MSNBC עולים בסדרה פוליטית חדשה שמאחדת בין הפוליטיקה לתרבות ההיפ הופ. הסדרה מסייעת לפוליטיקאים יותר לחבור ולהבין את תרבות ההיפ הופ וכיצד לשלב בפעילות פוליטית את הנוער דרך תרבות המוזיקה. למעשה זו אחת הדרכים מבין רבות בהן מנסה הפוליטיקה כמכלול לחבור לנוער על ידי הכלים הדיגיטאליים של ימינו.

בשנתיים האחרונות אנחנו ממשיכים לראות את הפוליטיקה בנסיונה לצמצם את הפער בין הנוער להצביע, להשפיע ולהגיד את מרצם. היכולות של המדיה החברתית מאפשרות למנף את הכלים הדיגיטאליים לטובת פוליטיקה ויצירת אג'נדה חברתית. בשבועים האחרונים אנו רואים בבירור את עלייתה של ההסברה ההישראלית דרך המדיום הדיגיטאלי על ידי הנוער. התמיכה הרבה שקיבלה המדינה בסוג של קונצנזוס דיגיטאלי חברתי על ידי ה"ישראלים בפייסבוק" והמצייצים התומכים בטוויטר.

המחקרים בתחום השימוש של הנוער במדיה חברתית לצרכי פוליטיקה מדגישים כי בני נוער היום צורכים את רוב החדשות שלהם מהסביבה. הם אינם פותחים את עיתוני הבוקר ומדפדפים במדורים השונים, הם פותחים את הבוקר שלהם עם מוזלי ופייסבוק בשביל לראות מה קרה בלילה. מה קרה להם, לחברים שלהם, למדינה שלהם ולפוליטיקה המקומית. נראה כי צריכת החדשות בקרב בני הנוער מאפשרת לפוליטיקאים לייצר ערוצי חדשות טעוני אג'נדה פוליטית ולסחוף אליהם בני נוער לצריכת המידע.

בקניה עלה לאחרונה אתר אינטרנט שמנסה לחבר בין הנוער לממשל דרך פירוט החוקה בשפה נגישה יותר לצעירים, סלאנג זמין שיאפשר להם להכיר טוב יותר את החוקה.

העתיד מרתק בתחום. לראות ולחקור כיצד הפוליטיקה תשתמש בכלים החברתיים דיגיטאלים לצמצום הפער בין הדור הבוגר ולרצונות שלו ולחיבור עם הדור הצעיר, אצלנו מחפשים הסברה בזמן שהנוער כבר מקדם את ההסברה הדיגיטאלית בצורה ראויה לציון

השנה 2010, ואנו עדים לראות דור חדש של הורים: טכנלוגי יותר, דיגיטאלי יותר ומאותגר יותר. הילדים של ימינו הם גם כאלה, יודעים הכל טוב יותר מאיתנו, מאותגרים טכנלוגית על בסיס קבוע, מנסים כל דבר חדש ונמצאים מעל 7 שעות ביום מול המחשב, אך האם הילדים של היום לומדים לתקשר?

מה קורה לילדים של היום כשהורים, והורים לעתיד מתעסקים כל היום בבלקברי שלנו, באייפד, כי לפעמים הילדים נושכים לנו את הרגליים לצורך תשומת לב. מחקרים בתחום אומרים שהורים שגם מבלים במדיה החברתית שעות רבות, הופכים את השימוש במדיום החברתי הדיגיטאלי לממכר ולא מנצלים את הזמן הדרוש לתשומת לב לילדים. האם המדיה החברתית טובה להורים או לא? האם היא טובה לילדים? או שהיא שימוש רע בחינוך ילדים לתקשר בעולם האוףליין.

התשובה ברורה, המדיה החברתית הפכה לדרך חיים, אצל כולנו. צריך להשכיל ללמוד להשתמש בה על מנת שנספיק לנצל את הזמן להיות עם הילדים. המדיה החברתית יכולה ללמד את הילדים של ימינו מיומנויות של חינוך, תקשורת בין אישית בהחלט לא אלימות. דבר נוסף אין צורך להגדיר זמן מיוחד למדיה החברתית כי זה מגביר את תחושת ההתמכרות, אבל הילדים לא רוצים שנגדיר להם את הזמן, הם רוצים את ההרגשה שמתי שהם צריכים את ההורים שלהם, אנחנו כאן בשבילם.

החשיבות של הזמן עבור הילד זה הלימוד והחינוך שהוא עובר בדרכים בהם הוא מתקשר, השפה אליה הם נחשפים במדיום הדיגיטאלי משפיע על יכולות התקשורת שלהם, יכולות ההיכרות הבין אישית בעולם מקוון.

איך לדעתכם אפשר למצוא את האיזון הזה בין ההתמכרות למדיה החברתית לבין הזמן שצריך להגדיש לזוגיות, לילדים שלנו ולתקשורת חברתית?

"אנחנו בכאוס מוחלט, כל העולם עסוק במלחמות עולם במדיה החברתית, כרגע ראוי ונכון לשבת לחמש דקות ולהתבונן מהצד: מה עשינו לא בסדר? איך נראה לעין שהם טובים יותר מאיתנו?" אני מדגיש את הצורך בעשייה פעילה ברשת. "נראה כי לכל המשט הזה הייתה אסטרטגיה ברורה, ושליחי השלום ידעו מראש את כל התרחישים האפשריים. אבל זה בסדר, לא הכינו אותנו ולכן עכשיו יש צורך בנקיטת עמדה. אומנם משרד ההסברה איננו מספק כלים לגולשים להפיץ את המסר המדויק שהוא רוצה להעביר אבל יש באפשרותנו להתאחד ולהבין מה המסר שאנחנו רוצים להעביר לעולם: מול מי אנחנו נלחמים? מול המוסלמים הקיצוניים? מול טורקיה? מול העולם? מול פעילי השלום?

"חכו רגע, תעצרו – אל תעשו לייק לכל וידאו שאתם רואים, אל תתחילו לרשום על Walls של העמודים הקיצוניים. תחשבו מה באמת אתם מרגישים איך רוצים לעזור ולסייע בהסברה הלאומית, וכמה זמן יש לכם להשקיע בזה ביום. אז קחו את הדבר הקטן הזה שאתם מאמינים בו ואותו תקדמו בכל דרך אפשרית, בטוויטר, בפייסבוק, במדיומים אחרים אבל תהיו ממוקדי מטרה ברמת המסר ובתצורת הפלטרפומה החברתית".

הפעילות במדיה החברתית בקרב הממשל בישראל עדיין לוקה בחסר בתקשורת ובנגישות מול האזרח, לא רק בישראל המצב חסר טיפוח אך יש ניצוצות של רצון. ללא חשש יש צורך מצד הממשל לשחק האנשה של פקידי ממשל במדיה החברתית על מנת לספק ניב אנושי עבור האזרחים. המטרה בפעילות ממשלה במדיה החברתית לכל משרדיה ופעילותה הציבורית הוא לספק במה לאזרחים למשוב על מדיניות הממשלה.

כוחה של המדיה החברתית שמדברים על פעילותה של ממשלה בעידן מקוון וחברתי הוא להפוך את יכולות הארגון לנקבובי יותר, יש אפשרות לייצר שיח ודיאלוג סביב פעילותה של הממשלה, יתרה מכך תפקיד הממשל המקוון הוא לספק טיפוח קשר ישיר מול האזרחים. סוכנויות ממשלה גם פדרליות חוקתיות, במקרים שלנו: צבא ומשטרה, לעודד מעורבות לפעילות שקופה יותר ברמה הפנים ארגונית וברמה הציבורית.

האנושיות משחקת תפקיד ענק בפעילות המקוונת בעידן המדיה החברתית, אומנם פוליטיקאי או נבחר ציבור יש בו צדדים שלא רוצה לחשוף, אבל לבסוף הפן האנושי של נבחרי הציבור הוא מה שיחבר את ציבור הבוחרים שלהם בצורה היומיומית. ממשל אובאמה שבהחלט חלוץ בתחום שיתוף האזרח בהחלטות הממשלה, השיק את קמפיין Tracker Open Gov, עבור אותם אזרחים פעילים שרוצים להביע את דעתם ולסייע בפעילות ומדיניות הממשל.

לפני שלושה שבועות נתתי הרצאה בפני 30 ראשי ערים וייישובים בישראל ונראה כי כולם להוטים להשתמש ביכולת המקוונת של הממשל ככלי למינוף פוליטי וקשר עם ציבור הבוחרים, ההבנה שרציתי לתת להם בהרצאה בשורה תחתונה, צריך ליצוק אסטרטגיה מוגדרת ומתוכה הארגון הממשלתי צריך להגביר CALL to ACTION ולהחליט בדיוק מה הם רוצים מהציבור.

נושא ממשל המקוון צריך לעלות לסדר היום ברמה המדינית, ולספק לכולנו כאזרחים פלטפורמה ראויה יותר לקשר ישיר וחופש ביטוי מול פעילות הממשלה.