פוליטיקה מאלקטורלית לדיגיטאלית
אני עדיין במחשבות על הפוסט הזה, כעקרון בשנה וחצי שהבלוג שלי קיים השתדלתי להימנע מפוליטיקה מקומית ברמה המפלגתית ולא להציג עמדה פוליטית נחרצת. גם כי אין לי כזאת וגם אני לא חושב שהבלוג הוא פוליטי במהותו אלא מייצג עדכונים דיגיטאלית של העולם הפוליטי.
בימים אלו בהם המדינה נמצאת במשבר קואליציוני ואני מרגיש שטרנד הפייסבוק לכל חבר כנסת מתחיל לצוץ בכל עיתון דיגיטאלי במדינה, בכתבות וחדשות שכתבתי לפני 8 חודשים. אני חושב שצריך לבחון את המצב המקומי הפוליטי ברמה הפשט – פוליטיקה אלקטורלית ואיפה אנחנו עומדים והאם יש לו השפעה ברמה החברתית דיגיטאלית.
המשבר שבו נמצא השמאל הפוליטי במדינה ברמה האלקטורלית הוא על סף נקודת העל חזור. המשבר הקואליציוני שנמצאת הממשלה הוא על סף בחירות. הציבור נמצא במצב שאין לו תחליף פוליטי ראוי ברמה האלקטורלית אבל האם ברמה הפוליטית הדיגיטאלית אנחנו נמצא תחליף?
במאמר שנכתב השבוע ב -Huffington התמודד הכתב בסוגייה פוליטית מעניינת: מי ממנהיגי העולם מצייץ יותר ומשתמע מכך מי ממנהיגי העולם בעל אוריינטציה טכנלוגית תקשורתית גבוהה יותר. המחקר מוסיף כי כעת 15% ממדינות העולם מיוצגות על ידי המנהיגים שלהם במדיה החברתית. הנתון המעניין שממובילי המצעד הם מנהיגים שהמדינות שהם מייצגים לאוו דווקא בעלות ממשל דמוקרטי אלא מדינות בעלי ממשל אוטוראטי או אנארכי.
הדבר המשעשע והמעניין הוא שבמקום השלוש עשר, בראש מנהיגי העולם שמצייצים במדינות דמוקרטיות נמצא בנימין נתניהו, בנימין נתניהו!
האם יש קורלציה בין המצב שבוא המדינה נמצאת, לבין השימוש של חברי הכנסת במדיה החברתית (או חוסר השימוש). נתון מעניין הוא שגל חברי הכנסת המקומיים שמתנסים בפעילות מדיה חברתית הוא בעיקר צעיר במהותו, ואלו הבוגרים המנסים את מזלם אינם מצליחים להחזיק מעמד ברמה היומיומית.
אני רוצה בשבועות הקרובים לבחון את ההשוואה בין המצב השברירי הפוליטי בכנסת ישראל והקשר שלו ברמה האלקטורלית לשימוש של נבחרי הציבור ברמה החברתית דיגיטאלית. מופתע אני לא יודע אם אהיה, אבל אני כבר מתחיל להפליג במחשבות לגבי התוצאות.
תגובות אחרונות