הבחירות הקרובות באנגליה בפתח ואפשר בוודאות לראות למה המפלגות והפוליטיקאים בלחץ מהבחירות המתקרבות. התקשורת משחקת תפקיד בו יש שחקן חדש, המדיה החברתית, הפוליטיקאים חוששים מהמשחק בשדה הקרב הלא מוכר של הממשל המקוון ומנסים להתחבב על בלוגרים פוליטיים שיפרגנו לפעילות החברתית שלהם.

מה שהיה פעם מגרש משחקים של העיתונות הכתובה מעתה נהפך למגרש משחקים המוני שבו משחקים בלוגרים, טוויטריסטים ואנשי פייסבוק שיוצרים אינטראקציות עם הפוליטיקאים על בסיס יומי. בעבר במגרש הבחירות הבריטי הביעו את הכוח שלהם פוליטיקאים אשר להם ממון גדול ופרסמו בעלויות גבוהות בשלטי חוצות ובעיתונים. מעתה גם פוליטיקאים קטנים מצליחים להגיע לקהל יעד רחב ולתקשר עם ציבור הבוחרים.

בלוגרים ומנהיגים חברתיים בתוך המדיה החדשה מצליחים להעביר מסרים בעלי אג'נדה חברתית ופותחים קבוצות תמיכה או התנגדות במדיה החברתית ומצליחים להשפיע על פעולות הפוליטיקאים. מצד שני, קהל הקוראים של בלוגים פוליטים אלו הוא מצומצם למדי ואינו מצליח להביא אימפקט גדול. הפוליטיקה הבריטית היא די מיושנת והפוליטיקאים מייחסים חשיבות רבה לעיתונים, אבל הם עדיין לוקחים בחשבון את המדיה החברתית ולא מזניחים אותה.

מאז הבחירות ב2005 גדל מספר המשתמשים בפייסבוק באנגליה ל23 מיליון שמחצית מהם הם בעלי זכות בחירה. הכוח של המדיה החברתית עבור צעירים שזכות הבחירה לראשונה עבורם מתקיימת בשנת בחירה זו, הם שואבים את האג'נדות הפוליטיות שלהם מהחברים שלהם ברשתות החברתיות. התחרות האמיתית בין הפוליטיקאים והמפלגות היא לא לזכות באהדתם של מספר בלוגרים או עיתנואים אלא להצליח לפצח את המדיה החברתית וליצור עומק בתוך המדיה הזאת שתוביל את הצעירים לכיוון אחד.

הפוליטיקאים שיצליחו להתמקד בטיפול במשבר הכלכלי ברמה החברתית ברשת יצליחו ליצור את האבן יסוד להצלחה בקרב ציבור הבוחרים.