מאז אובאמה, אובאמה גירל ואובאמה FLY ניתן לחשוב כי כל בחירות יקחו חלק עיקרי במדיה החברתית וזה תנאי הכרחי במסע לעבר הנשיאות \ מייורשיפ וכדומה. באוסטרליה מעל 9 מיליון משתמשים רשומים בפייסבוק ומיליון מאה אלף אוסטרליה מצייצים: טוויט, טוויט, טוויט, טוויט…

אבל בבחירות הנוכחיות: אובאמה סושיאל טרנד לא יתמנף בקרב האוסטרלים. נכון, אתרים רבים עוקבים אחר הטרנדים סביב הבחירות באוסטרליה: BuzzElections, The Social Elections – מחוללי באזז ושיח ברשת אך לא בצורה שמשלבת ויראליות. הפעלת הבוחר- ההנעה לפעולה למרות כל האתרים והאינפורמציה הנהדרת שהם מספקים פשוט לא עובדת. האנשים סביב התופעה הם אילו אשר מגדירים את עצמם "מומחי מדיה חברתית" אך הם לא הבוחר הממוצע כלל.

השבוע העליתי דיון בטוויטר האם דיון פוליטי אמיתי יכול להתקיים ברשת? האם יש אפשרות לשנות את דעתו של בוחר מתנדנד ולהשפיע עליו דרך המדיום החברתי דיגיאטלי? הבוחר הממוצע עדיין מסתמך על צהובונים, טלויזיה, רדיו ודעת קהל הסובבת אותו. בנוסף לכך הפוליטיקאים לא בארץ ולא באוסטרליה באמת עושים פעילות מדיה חברתית שמספקת את צרכיהם של אלו הרוצים לקחת חלק בדיון ובשיח הציבורי במרחב הדיגיטאלי. אומנם אני לא מצפה מראש הממשלה או שר הביטחון שיתחיל להשתמש בטוויטר או בפייסבוק בעצמו, אבל היועצים שלו והדוברים שלו יכולים פעם ביום לתת מענה ולא להסתפק בפעם בחודש.

בנוסף לכך הפעילות מדיה חברתית בתחום המדיני – פוליטי יכולה להתמנף אך ורק בזכות אופי המדינה. מדינות בהם הבחירות הן אפקט שולי אשר דואג למספר אנשים לזכויות על רכב, משכנתא והשכלה ואין באמת שיח קריטי סביב מי האיש שיעמוד בראש המדינה. האיכפתיות של אותם בוחרים מעטה ולכן אינם שמים גדש על האפשרות לייצר אינטראקציה עם נבחרי הציבור האופציונאליים.

אני לא טוען שמדיה חברתית לא רואה צמיחה בפאן החברתי. צומחות חברות אזרחיות במרחב הדיגיטאלי, עמותות מתחזקות בעזרתה, אנשים מתחברים ומתקשרים זה עם זו על נושאים פוליטיים אך אנחנו עדיין לא שם… איפה זה שם, קשה להגדיר. אבל ברגע שנראה הבשלה של המדיה החברתית בדיון הפוליטי וכתוצאה מכך נדע שאנשים שינו את דעתם בעקבות סטאטוס בפייסבוק נדע שהגענו לשם.. בינתיים קיפ טוויטינג

אם בעבר חופש הביטוי שלנו היה נשלט בידי משטרים טוטאליטריים למינהם או לפי חוקים והגדרות ברורות למה מותר לנו ומה אסור. נראה כי אנחנו מתקרבים אל עידן חדש שחופש הביטוי יתעצב על ידי עורכי דין וקובעי החלטות בחברות טכנלוגיות כגוגל, פייסבוק, טוויטר וכדומה.

בתקופה האחרונה נראה כי האתרים הגדולים לוקחים על עצמם אחריות בכל הנוגע לחופש הביטוי שלנו: להסיר סרטונים מיו-טיוב על דעת עצמם,להוריד ממנועי חיפוש עדכוני סטאטוס ולחסום גישה לעמודי תמיכה פוליטית בפייסבוק. אפשרות חופש הביטוי משלבת בתוכה את החוקים המדויקים שעושים ממשלות וארגונים בנוגע לשימוש של פקידי הממשל, אנשי צבא והאזרחים שלהם במדיה חברתית. בתקופה בה אנחנו רואים סרטוני חיילים רוקדים ברחובות, או סרטוני תעמולה של חיילים כנגד גוף כזה או אחר. מי האיש שאמור להחליט? הממשלה, או האתרים עצמם?

בתקופה האחרונה יש שיח רחב סביב "הכפתור האדום" שאובאמה חושב לייחס לעצמו. כפתור שיכול לסגור את האינטרנט במצב חירום בכל עת. האם אותו כפתור יכול להחליט להסיר דברים מסויימים מהרשת? האם הוא ישפיע על חופש הביטוי שלנו כאזרחי המדינה הווירטואלית?

מי יחליט על עתיד ההתנהגות החברתית שלנו במדיה החברתית ועל הדרך בה אנחנו מתבטאים: הממשל, בעלי האתרים והרשתות החברתיות או ארגון חדש שיקום שינהל את עתיד האינטרנט כמדינה ווירטואלית תומכת יושביה?

הפעילות במדיה החברתית בקרב הממשל בישראל עדיין לוקה בחסר בתקשורת ובנגישות מול האזרח, לא רק בישראל המצב חסר טיפוח אך יש ניצוצות של רצון. ללא חשש יש צורך מצד הממשל לשחק האנשה של פקידי ממשל במדיה החברתית על מנת לספק ניב אנושי עבור האזרחים. המטרה בפעילות ממשלה במדיה החברתית לכל משרדיה ופעילותה הציבורית הוא לספק במה לאזרחים למשוב על מדיניות הממשלה.

כוחה של המדיה החברתית שמדברים על פעילותה של ממשלה בעידן מקוון וחברתי הוא להפוך את יכולות הארגון לנקבובי יותר, יש אפשרות לייצר שיח ודיאלוג סביב פעילותה של הממשלה, יתרה מכך תפקיד הממשל המקוון הוא לספק טיפוח קשר ישיר מול האזרחים. סוכנויות ממשלה גם פדרליות חוקתיות, במקרים שלנו: צבא ומשטרה, לעודד מעורבות לפעילות שקופה יותר ברמה הפנים ארגונית וברמה הציבורית.

האנושיות משחקת תפקיד ענק בפעילות המקוונת בעידן המדיה החברתית, אומנם פוליטיקאי או נבחר ציבור יש בו צדדים שלא רוצה לחשוף, אבל לבסוף הפן האנושי של נבחרי הציבור הוא מה שיחבר את ציבור הבוחרים שלהם בצורה היומיומית. ממשל אובאמה שבהחלט חלוץ בתחום שיתוף האזרח בהחלטות הממשלה, השיק את קמפיין Tracker Open Gov, עבור אותם אזרחים פעילים שרוצים להביע את דעתם ולסייע בפעילות ומדיניות הממשל.

לפני שלושה שבועות נתתי הרצאה בפני 30 ראשי ערים וייישובים בישראל ונראה כי כולם להוטים להשתמש ביכולת המקוונת של הממשל ככלי למינוף פוליטי וקשר עם ציבור הבוחרים, ההבנה שרציתי לתת להם בהרצאה בשורה תחתונה, צריך ליצוק אסטרטגיה מוגדרת ומתוכה הארגון הממשלתי צריך להגביר CALL to ACTION ולהחליט בדיוק מה הם רוצים מהציבור.

נושא ממשל המקוון צריך לעלות לסדר היום ברמה המדינית, ולספק לכולנו כאזרחים פלטפורמה ראויה יותר לקשר ישיר וחופש ביטוי מול פעילות הממשלה.

חשיבותה של המדיה החברתית בפוליטיקה הובהר במהלך קמפיין הבחירות של אובאמה, אבל גבול הטכנלוגיה לא נעצר במדיה חברתית, פוליטיקאים ועמותות מתחילים לחבק את השימוש הטכנלוגי בסלולר ואפליקציות מבוססות מקום להנעה חברתית.

היכולות הנפוצות ביותר הם במכשיר הדינמי איפוון אבל גם בלקברי, נוקיה וסמסונג מתחילים לספק פלטפורמה קלה לבניית אפליקציות לצרכי תעמולה והסברה.

אפליקציות לצרכי תעמולה
האפליקציה של אובאמה איפשרה תקשורת מבוססת מקום עם פעילים פוליטים כחלק מהקמפיין, תקשורת עם ראשי המטות וכלי לגיוס תרומות ותומכים בכל רחבי המדינה. אבל אובאמה הוא לא היחיד: גם האפליקציה של סנאטור סם ברונבק לקחה את תפקודי המטה הפוליטי ולתת להם נוף טכנולוגי. ג'ון קשיש מאוהיו וגם ניואל מקליפורניה השתמש באותם אמצעים.

אפליקציות לצרכי אינפורמציה
האפליקציה שפותחה על ידי קבוצת מחקר של יהודי אמריקאי, מספקת לחובבי הפוליטיקה עדכונים שוטפים על חברי הקונגרס, תמונות, שידור בזמן חי וחדשות בזמן אמיתי. בנוסף לכך יש אפליקציה נוספת לקונגרס "זמן חי" אשר מספקת גישה למסמכים, חוקים ונתונים שנקבעים בזמן אמת. האפליקציה מאפשרת פלטפורמה תקשורתית רחבה עם נבחרי הציבור. האפליקציה החדשה ביותר היא האפליקציה של הבית הלבן המספקת עדכונים מהבלוג של הבית הלבן, תמונות מהצלם הרשמי, חדשות שוטפות ונתונים בזמן אמת.

בעוד האפליקציות הללו אינם באמת דוחפות את גבולות הטכנלוגיה האפשריים, הם כן מספקים מודל מעניין למדינות אחרות. מפתחי האפליקציה  של הבית הלבן אומרים כי יש הרבה מעבר לרצון לטכנלוגיה לפתח את האפליקציות הללו, ברגע שהבית הלבן מפתח אפליקציות ומשתמש בכלים כמו יו-טיוב ופליקר, זה נותן לגיטמיציה למשרדים אחרים בממשל האמריקאי לנסות לשכפל את האפליקציות הללו ככלי לפוליטיקה חברתית יותר וממשל מקוון.

שיתוף האזרחים בממשל
ראש מטה הטנלוגיה בבית הלבן לשעבר בסוף שנת 2009 יצר תחרות של גולשים המבקשת מהם לתת הצעות לאפליקציות, אייפון, פייסבוק ודרכי ייעול לקחת את מאגרי הנתונים של הממשל האמריקאי ולמצוא דרכים נכונות לגרום לו לאפקטיביות רחבה יותר. התחרות חסכה לבית הלבן מעל 2.6 מיליארד דולר מהרעיונות והפיתוחים של האנשים.

ממשל מקוון, בישראל למרות הרצון של הממשלה לייצר קידמה טכנלוגית נראה כי המרחק גדול מאוד. הכתבה השבוע אודות המרדף של הממשלה אחר מומחי מדיה חברתית לגיוס לשורותיהם, נראה כי 6 מיליון השקלים שהוקצו לפרויקט טיפה מקדימים את עצמם. נבחרי הציבור חיים בעידן מיושן ונראה כי בישראל יש ממסד פרמיטיבי של פתקים ולא של מקלדת.