היום הראשון לספטמבר, יום החזרה של ילדינו לבית הספר שוחררה ידיעת יח"צ מטעם משרד ראש הממשלה שאדון בנימין נתניהו התחיל ברשתות חברתיות ופתח ערוץ רשמי ביו-טיוב, טוויטר ופייסבוק. למיטב זכרוני, אני בטוח שאתם גם זוכרים. את אותם חשבונות הוא הזניח לאחר הבחירות.מה גרם לפריים מיניסטר נתניהו'ס לחזור ולהוציא הודעת יח"צ מסוג זה?

בהצהרה ששחרר אתמול משרד ראש הממשלה: "אנו רואים ברשתות החברתיות כלי חיוני יותר מאי פעם שמסייע בדיפלומטיה הציבורית ובקשר עם האזרחים, לספק להם מידע מעודכן"

האם בעקבות שיחות השלום שמתחילות היום, החליטו חברי הלשכה של ראש הממשלה להוציא הודעה רשמית, על השימוש ברשתות חברתיות ככלי לחשיפת המסר.
לאן זה יתפתח מכאן? או ששוב מנצלים את המדיום לתקופה קצרה ליצירת שיח ויזניחו אותנו בעתיד!

עם דילמהבוי סטייל אובאמה גירל וידאו, הבחירות בברזיל חזק במדיה החברתית. שני המתמודדים העיקריים לרשת את הנשיא דה סילבה מתעניינים בטוויטר, פייסבוק, אתרי אינטרנט שיוצרים תרומות והשבוע נערך הדיון הפוליטי האינטרנטי הראשון למסע בחירות זה.

בעוד שהטלויזיה המדיום החזק במדינה הדרום אמריקאית עם 190 מיליון תושבים, האינטרנט הולך וגובר ומייצר את דריסת הרגל הראשונה שלו במעמד הבינוני עם קניית המחשב הראשון. שני המתמודדים מנסים להטמיע את השימוש של פורמט אובאמה בקמפיין שלהם: לארגן תומכים ולאסוף תרומות. הוידאו של דילמהבוי היכה כבר מעל 250,000 צופים וסיפק אתנחתא קומית ראשונית לבוחרים בברזיל.

שימושי הטוויטר של המתמודדים צופים נתונים שונים מהסקרים במדינה הלטינית המתמודד שמפסיד לפי הסקרים מוביל בכמות העוקבים עם מעל 370,000 בעוד המתמודד השני עם 170,000 עוקבים.

המקטרגים הברזילאים טוענים כי הציבור הברזילאי לא ימיר את הפעילות הדיגיטאלית שלו לתמיכה של ממש בעולם האוף ליין. בסקר שנערך בברזיל רק 7% מהתושבים מקבלים את המידע מהאינטרנט בעוד בארצות הברית 20%.

שני הצדדים עדיין לומדים את כלי השימוש והרגלי הפעילות החברתית, אבל נראה כי גם במדינות הלוקות בחסר באמצעי תקשורת דיגיטאליים נראה כי המדיה החברתית בדרך לכבוש את הפעילות הפוליטית והקשר עם האזרח.

על פי סקר שנערך לאחרונה, 40% מהאוכלוסייה מאמינים שאנשים יכולים להגדיל את הכוח הפוליטי שלהם באמצעות מדיה מקוונת. לפיכך אקדמאים טוענים במחקריהם כי אנשים בחברות מערביות בעלי אוריינטציה טכנלוגית גבוהה יותר יצליחו להשיג השפעה רחבה יותר במגזר הפוליטי. השאלה היא האם האינטרנט יספק התערבות אנושית דמוקרטית יותר בעתיד?

האינטרנט מספק תפקיד מרכזי במתן חברה שיוויונית המעודדת השתתפות בפיתוח. הדור הצעיר הרבה יותר פתוח להביע את דעותיו הפוליטיות בפורומים ואתרי דעה למינהם בגלל היכולת הטכנלוגית הגבוהה שהם רוכשים מגיל קטן. לדור הצעיר, יש הזדמנות לעסוק בדיונים אקדמאיים יותר עם פרופסורים ומרצים במכללות השונות. האם האינטרנט יוכיח את השימוש במונחים של חינוך הדור הצעיר לעתיד טוב יותר. האינטרנט החברתי הרחיב את הזהות של האזרחים הצעירים ככוח עבודה פעיל יותר עם רצון רב ללמוד על המערכת הפוליטית המקומית.

האם בעתיד אנשים ללא ידע טכנולגי בסיסי יצליחו לייצר שיח? האם התרבות שלנו צריכה להתאים את עצמה בהתאם להתפתחות הטכנלוגית בת זמננו?

אם בעבר חופש הביטוי שלנו היה נשלט בידי משטרים טוטאליטריים למינהם או לפי חוקים והגדרות ברורות למה מותר לנו ומה אסור. נראה כי אנחנו מתקרבים אל עידן חדש שחופש הביטוי יתעצב על ידי עורכי דין וקובעי החלטות בחברות טכנלוגיות כגוגל, פייסבוק, טוויטר וכדומה.

בתקופה האחרונה נראה כי האתרים הגדולים לוקחים על עצמם אחריות בכל הנוגע לחופש הביטוי שלנו: להסיר סרטונים מיו-טיוב על דעת עצמם,להוריד ממנועי חיפוש עדכוני סטאטוס ולחסום גישה לעמודי תמיכה פוליטית בפייסבוק. אפשרות חופש הביטוי משלבת בתוכה את החוקים המדויקים שעושים ממשלות וארגונים בנוגע לשימוש של פקידי הממשל, אנשי צבא והאזרחים שלהם במדיה חברתית. בתקופה בה אנחנו רואים סרטוני חיילים רוקדים ברחובות, או סרטוני תעמולה של חיילים כנגד גוף כזה או אחר. מי האיש שאמור להחליט? הממשלה, או האתרים עצמם?

בתקופה האחרונה יש שיח רחב סביב "הכפתור האדום" שאובאמה חושב לייחס לעצמו. כפתור שיכול לסגור את האינטרנט במצב חירום בכל עת. האם אותו כפתור יכול להחליט להסיר דברים מסויימים מהרשת? האם הוא ישפיע על חופש הביטוי שלנו כאזרחי המדינה הווירטואלית?

מי יחליט על עתיד ההתנהגות החברתית שלנו במדיה החברתית ועל הדרך בה אנחנו מתבטאים: הממשל, בעלי האתרים והרשתות החברתיות או ארגון חדש שיקום שינהל את עתיד האינטרנט כמדינה ווירטואלית תומכת יושביה?