5 עיתונאים, נעולים בחדר סגור בפרברי צרפת עם  גישה אך ורק לפייסבוק וטוויטר. המטרה: לראות האם יש אפשרות לצרוך חדשות אך ורק מהמדיה החברתית והאם חדשות אלו מחזיקות אמינות וחדשנות.

האם אפשר לבחון את איכות החדשות שעולים באתרי המדיה החברתית על ידי פעילות מסוג זה?

שטוויטר מוביל בעדכונים בזמן חי מאירועים בעולם כמו רעידת האדמה בהאיטי, המהומות באיראן והתרסקות המטוס מעל האגם יהיה מענין לראות כיצד עיתונאים שואבים מדיום תקשורתי זה כמקור לחדשות.

אז איך זה יעבוד?

העיתונאים יקבלו מחשבים ניידים מחוברים אך ורק לפייסבוק ולטוויטר, שום אמצעי חיפוש אחר אפשרי או גלישה באתרים נוספים. כמובן גישה לטלויזיה ורדיו לא תתאפשר. לינקים שמקשרים מתוך טוויטר לאתרים חיצוניים הם עומדים במשימה.

פעם ביום העיתונאים מקנדה, צרפת, שוויץ ובלגיה יעלו לשידור ברשתות רדיו המקומיות שלהם וידווחו על החדשות שהם מצאו. אחד העיתונאים מספר: "הניסוי יאפשר לנו לבחון את המיתוסים אודות הרשתות החברתיות והיכולות שלהם לאתר חדשות כמקור מהימן".

ממשיך מנהל התחנה ששלח לפרויקט את הכתב שלו: "המטרה היא להראות שיש מקור חדשות חיצוני נוסף ולבדוק את האמינות שלו לטווח ארוך"

אפשר לעקוב אחר העיתונאים כאן

האם זה יכול לקרות אצלנו?

במצב המקומי אצלנו לא מאפשר עדיין ניסויים מסוג זה, אתרי חדשות עדיין לא השכילו להשתמש במדיום החברתי כמקור להפצת חדשות ודואגים לטראפיק של הגולשים שלהם שיישאר אצלם. אתרים החדשות בארץ כמו YNET התחילו רק לאחרונה. ואתרים חדשות כלכלית עסקית כמו גלובס ודה מרקר משתמשים בפלטפורמה החברתית כדרך להפצה חדשות ממוקדות תוכן קליל וחברתי היוצר דיאלוג.

בפאן החברתי בארץ האנשים אינם מדווחים על בסיס קבוע על אירועים שמתרחשים מסביב למקור מגוריהם, כי גם הם עדיין לא מבינים את היכולת החברתית של המדיום החברתי לייצר חדשות ולעורר סביבו דיאלוג יומיומי.

שנת 2010 צופה לנו שינויים מהותיים בגישה החברתית של הציבור והתקשורת למדיום הסוציו דיגיטאלי ויהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחות המקומית בתחום.

מגוון אתרי המיקרובלוגינג בימים אלו מכוונים ליתר קלות מצד ממשלות לשתף אינפורמציה ולאפשר לפתוח את דלתות הממשל האימתניות לנראות ציבורית רחבה יותר. יתרה מכך הקלות של כלים אלו תאפשר גם לנבחרי ציבור מאותגרים טכנלוגית לתקשר ביתר קלות עם ציבור הבוחרים שלהם ולפתוח דיאלוג ציבורי מקוון.

אתרים כמו Posterous ו Tumblr מאפשרים לשחרר עדכונים אינפורמטיביים על בסיס של תוכן דיגיטאלי כדוגמת תמונות ווידאו. התוכן כבר נמצא אצל הממשל כעת כל שהיה צריך זה התקדמות טכנלוגית לשחרר בבת אחת מסר אחיד למספר רב של פלטפורמות מידעניות לציבור הבוחרים. אנשי הממשל שגם ככה עסוקים באג'נדה הציבורית מדי יום ידיהם כבולות מלספק מידע נוסף מפאת חוסר זמן. עתה באפשרותם לייצר פוסטים קצרים שימנפו את זרם המידע על בסיס יומי, קל ופשוט גם דרך האימייל האישי שלהם.

אפשר לעשות הרבה יותר מלצייץ אומרת כתבת המגזין המדיה החברית מאשאבל, ג'ניפר ואן גרוב, הכלים המיקרובלוגינג החדישים האלו מאפשרים לממשל להוות פעילות שקיפות מלאה אשר יקדם דיאלוג אזרחי סוציו-דיגיטאלי מעודכן ואיכותי.

לעומת זאת, דיוויד מור, אחד המנהלים בחברה המתמחה בארגון מסרים פוליטים דיגיטאלים טוען שכלים אלו לא יחזיקו לאורך זמן. מור טוען שכחברה אנחנו לא צריכים יותר לסמוך על מסמכי קונגרס ופנטאגון, אם נבנה חברה מחדש וכיצד ממשלות צריכות להתנהג במאה ה21 כל המסמכים והתוכן צריכים להיות חופשים לציבור על כן שנוכל כאוכלוסיה לתת פידבק וניתוח.

בימים אלו אני עובד על מחקר המנתח את הנראות החברתית של נבחרי הציבור בישראל ככלל ושל הממשל המקוון בפרט. גם בעולם עדין לא השכילו להבין כיצד להשתמש במדיום חברתיים אלו ליצירת דיאלוג אישי עם ציבור הבוחרים. בינתיים, אפשר לעקוב אחרי נבחרי הציבור בפייסבוק ובטוויטר ולהבין שככה זו לא הדרך.

הממשל בארצות הברית, מעלה את רמת המחקר במדיה החברתית ויוצא בעקבות עברייני מס. האם אנחנו לפני מעקב של הממשל אודות הפעולות החברתיות שלנו ברשת? האם פעולות האבטחה והפרטיות שפייסבוק מתחילים להפעיל עושות את האפקט ואזרחים מגדירים את הפרטיות שלהם כלא זמינה?

משתמשי המדיה החברתית צריכים מעתה לשים לב: הממשל צופה בנו!

הוול סטריט ג'ורנל דיווח לפני מספר חודשים כי פקידי ממשל סורקים אתרי מדיה חברתית כמו טוויטר, מיספייס ופייסבוק על מנת לאתר פורעי מס וחוק. ה FBI איתר דרך המדיה החברתית אדם במדינת ניו-יורק אשר חבר לארגון התכנון לפגוע בריבונה של ארצות הברית.

הבוסטון גלוב מספר כי 14 פקידי ממשל מספרים כי חלק מהפעילות היומיומית שלהם לתפוס עברייני מס וחוק, הם עושים שימוש בניטור ומעקב אחרי עדכונים ותכנים של אזרחים במדיה חברתית.

מגזין הדיגיטאלי ווירד כתב, וגם אני סיפרתי לפני מספר שבועות, כי ה CIA קנה חברה טכנלוגית אשר מתמחה בטכנלוגיות מעקב במדיות חברתיות ברשת האינטרנט. עוד מוסיף המגזין כי זהו חלק מתהליך שעוברות רשויות הממשל להתמקצע בטכנלוגיה התאפשר מעקב אחרי אזרחים, תיירים ופעילויות חשודות של תושבי המדינה דרך התכנים שהם מזינים למדיה החברתית.

מה בעצם קורה כאן ולמה ההגדרות האחרונות שקיבלתם מפיסבוק חשובות?

יש תהליך של הפצה של מידע ללא מגבלות כרגע ברשת, רשתות חברתיות מנסות להפיץ את התכנים שלהם לכל עבר. כך גם אתרים כמו טוויטר, HUFFINGTON ועוד. מטרת הרשת כרגע היא להציף אותנו במידע שברגע שנחפש משהו נוכל למצוא את כל האפשרויות שיש לנו, גם חברתיות מסודר לפי זמן רלוונטי.

הסכם החיפוש של גוגל עם פייסבוק מאפשר למעשה שגוגל ישלוף את כל העדכונים והתוכן שלנו מפייסבוק, הכל יהפוך לנגיש לכל אחד!

כרגע האשמה היא עלינו. באפשרותינו לשלוט מה אנחנו רוצים להזין החוצה למנועי חיפוש ולקהל הרחב. פייסבוק כברירת מחדל רוצה שנשחרר את התוכן אנחנו יוכלים להחליט למי זה מיועד, איזה תוכן ומתי. חשוב מאוד שניקח את פעולות הממשל שרשמתי לעיל כהבנה שעוד מעט לא יהיה צורך בטכנלוגיה מסווגת או ייחודית. התכנים יהיו שם לעיני כל.

באחריותנו להגדיר מה בחוץ ומה בפנים, קחו אחריות על התוכן שלכם..

בעוד ממשלות ועיירות מקומיות עושות צעד צעד לתוך המדיה החברתית, הן נתקלות בבעיות חוקיות ורגלאטוריות בשימוש היומיומי כל אדם בעל גישה לאינטרנט יש לו יכולת להרוס את הפעילות או המוניטין עבור ממשלה או ארגון מקומי.

ברגע שהוא מתקל את הפעילות שלהם במדיה החברתית הוא לא רק פוגע בהם ישירות אלא מוביל לגלגול של התוצאה בצורה רחבה יותר מתוקף הויראליות של המדיה.

בראיון שנתן קן פלמן, עו"ד מדנבר המתמחה בחוקים שבין תקשורת לממשל, סיפר שכפי שלפני 20 שנה נשאלו אותם שאלות על ידי הממשל ברגע שהרימו תקשורת כבלים באוויר, וכמו שלפני 10 שנים הם שאלו שאלות ברגע שהרימו את האתרים שלהם באוויר וכמו לפני 4 שנים שהם היו מעוניינים להרים בלוגים לאוויר. כיום נשאלות שאלות דומות לגבי השימוש של הממשל בפעילות במדיה החברתית באתרים כמו פייסבוק, טוויטר, מיספייס, יוטיוב ודומיהם.

הקשיים בפעילות במדיה חברתית עבור ממשלות ועיירות מקומיות אינם אותם קשיים אשר נתקלים גופים מסחריים.
לדוגמה: אם ישנם 3 סנאטורים אשר מצייצים על נושא חקיקה מסוים או מדברים בפייסבוק כאמצעי תקשורת האם זה נקרא כפגישה?
או
אם מגיע סנאטור ואומר שהוא רוצה לקבל העתק מלא של כל הערות והתגובות שנעשו אודות פרויקט כביש 6 האם זה נחשב כאזכורים שצריכים להיכנס לפרוטוקול?

פייסבוק, לינקדאין, טוויטר ודומיהם לכולם יש חוקים וכללים שונים מי הבעלים של התוכן, מי שולט בו ואיזה שימוש יכול להיעשות בו, ומעל הכל מי זוכה לקבל אותו…

טוויטר לאחרונה שינה את הקובץ חוקים ושירותים באתר ומתוכם יכולים להיות 3 מקרים בהם ממשלות וארגונים צריכים להיות מודאגים:

1. בעלות על ציוצים:
טוויטר תספק לך כבעל החשבון את הבעלות על הציוצים שלך והתוכן: האומנם? באותיות קטנות רשום כי טוויטר אינו מבטיח כי תפרסם, תפיץ או תרשום את הציוצים שלך או שתינתן לך האפשרות לעשות בהם שימוש. יתרה מכך טוויטר רושם כי יש את האפשרות למחוק, לסגור ולהפסיק פעילות של חשבון מסוים ללא הודעה מוקדמת.

2. פרסום:
טוויטר כחלק מחיפוש אחר מודל הפרסום האולטימטיבי באתר רושם בהסכם החדש כי ייתכן מצב שבציוצים שלך ישתלבו פרסומות לפי התוכן והקונטקסט של הציוץ שלך. האם נזכה לראות פרסום ממוקד כמו שגוגל קוראת את המיילים שלנו? כלומר יש אפשרות שבציוץ על רפורמת הבריאות של אובאמה יהיה פרסום של שרה פיילין???

3.פרטיות:
כאן, לטוויטר יש אישור לקרוא את כל ההודעות האישיות שאתה מקבל לחשבון שלך (DM) מה שיכול לקרות שאם ממשלה או ארגון יארגן מחאה כנגד החוקים החדשים של טוויטר, טוויטר תוכל לזהות את זה ולסגור לך את החשבון…

התרחישים הללו הם רק תיאוריות שונות אודות עתיד המדיה החברתית והשימוש של הממשל והפוליטיקה במדיה זו. אני שומע עוד ועוד אנשים מציגים את העידן המקוון של הממשלה כ GOV 2.0 לדעתי אנחנו רחוקים עידן שלם מהרגע הזה וממשלות לומדות להשכיל להשתמש במדיה החברתית אט אט…

בנוסף אני רוצה לחלוק איתכם משהו שבסיעור מוחות היום הגעתי למסקנה נחרצת, אשמח לתגובות שלכם, המינוף של המדיה החברתית במדינות נוספות בעולם יקרה אך ורק אם במדינה יקרה תהליך בחירות. כמו שקרה והתחיל בארצות הברית, האיחוד האירופי, ישראל, איראן, הודו, אוסטרליה ויפן

האם המדיה החברתית תלויה בשימוש של הפוליטיקה בשביל להתמנף?